פונקציות המוגדרות על ידי המתכנת

 

;סוג: (משתנים המועברים)שם הפונקציהfunction var           הגדרת משתנים מקומיים        begin                    גוף הפונקציה,                                           ההוראות                                        ;ביטוי =: שם הפונקציה            ;end

ההצבה לתוך הפונקציה אינה חייבת להיות דווקא בסוף גוף התוכנית, אפשר להציב בכל מקום, וכמה פעמים שרוצים, את הביטוי או הערך לפונקציה.

עוד נציין, כי פונקציה יכולה להחזיר אך ורק ערך אחד (יכולים להעביר אליה יותר ממשתנה אחד).

דוגמא:

כתוב פונקציה המקבלת מספר שלם ומחזירה א ערכו גדול ב-1.            

פתרון:

program NAME; var    NUMBER: integer;    ·        · קטע הבא לפני תת-תוכנית (פונקציה) זו ·           { סדר הכתיבה זהה לזה של פרוצדורה }   function INCREMENT (N:integer): integer; (* שם הפונקציה הוא כמו (אך לא בדיוק) שם של משתנה/תא  *) (* העברת ערכים עם אותם כללים *) (* אחרי העברת משתנים, מגדירים גם את סוג התא שהוא השם של הפונקציה *) (* integer כאן הפונקציה מחזירה ערך שלם ולכן רשום אחרי הנקודתיים  *)   begin    INCREMENT:=N+1;   (* הערך מוצב בפונקציה/ שם משתנה *) end;    ·           ·        קטע הבא אחרי תת-תוכנית (פונקציה) זו    ·          (*********** התוכנית הראשית **********)   begin    write (' הקש מספר שלם' );    readln (NUMBER);    { השימוש בפונקציה הוא כמו בפונקציות מוכנות על ידי פסקל }    NUMBER:=INCREMENT(NUMBER);    writeln(NUMBER, ' = המספר לאחר ביצוע הפונקציה'); end.