טעינת ופריקת קבל
בכל מעגל חשמלי שבו מחובר קבל, מחובר גם נגד – בין אם זה במכוון, ובין אם מדובר בהתנגדות הפנימית של מקור המתח. נראה כעת מה קורה לקבל בשעת טעינתו:
ברגע הראשון של חיבור המעגל כל המתח נופל על הנגד מכיוון שהקבל עדיין לא טעון.
UR0 =
ולכן הזרם באותו הרגע הוא:
I0 = E/R
כעת מתחיל הקבל להיטען, והמתח עליו גדל. יש לזכור כי סכום המתחים במעגל (על הנגד ועל הקבל), צריך להיות שווה בכל רגע למתח המקור:
E =
בתהליך הטעינה המתח על הקבל עולה ולכן המתח על הנגד יורד. פועל יוצא מכך הוא שהזרם על הנגד יורד. במצב הסופי, כל המתח במעגל אגור בקבל ועל הנגד אין מתח כלל:
UC∞ =
ולכן במצב הסופי הזרם במעגל יהיה אפס:
I∞ = 0
אם נצייר את המתח על פני הנגד והקבל כפונקציה של זמן הם ייראו כך:
ניתן לראות כי כל הזמן סכום המתחים שווה ל – E.
באופן תאורטי הזמן שלוקח לקבל להיטען הוא אינסופי. לכן נגדיר את זמן הטעינה כזמן שלוקח לקבל להיטען ל – 63% מערך המטען הסופי שלו. זמן זה תלוי בערכיהם של הקבל ושל הנגד.
הזמן עד לטעינת 63% מהטעינה המקסימלית נקרא "קבוע זמן" והוא מסומן באות היוונית τ (טאו).
τ = RC
אפשר לראות את משמעות מקדם הזמן τ בגרף של המתח על הקבל:
בזמן שבו t = τ אז U = 0.63E.