מהי אותה "צורת הבעה" שבהגדרה? מהי השפה שהמחשב קורא? לדוגמא, אם אנו סורקים תמונה, האם נאמר שהמחשב 'קורא' את התמונה, או שמא נאמר שהפלט הסופי, הקובץ הבינארי, JPG, הוא זה שנקרא ע"י המחשב?

א.      הפרשנות הצרה גורסת כי מדובר בשפה הבינארית בלבד. עמדה זו מתחזקת בדברי ההסבר להצעת החוק.

ב.       הפרשנות הרחבה גורסת כי מדובר בכל שפה שהמחשב יכול להמיר, לפרש או לעבד, היא השפה אותה המחשב קורא. לדוגמא: תוכנות לקריאת כתב יד, צלילים וכדומה.

ג.        הפרשנות הרחבה ביותר גורסת שאף אם ניקח דף נייר ונכתוב עליו "0" ו – "1", הרי שזוהי שפת מחשב.

החוק מגן על מידע או תוכנה המובעים בשפת קריאת מכונה שהיא – שפת קריאה של מחשב. שלבים מוקדמים יותר של הכנת החומר, אינם מוגנים בחוק מפני שיבוש או הפרעה, לשימוש בהם. מדוע? ראשית, בשלב הקודם לעיבוד לשפת המכונה, החומר עדיין לא הגיע לדרגת הבשלות התפקודית המצדיקה מתן הגנה מיוחדת. נפריד אם כן בין השלבים השונים:

1. מידע (טיוטת נייר, תמונה).
2. קליטה (ע"י המחשב).
3. המרה לשפת מכונה.
4. אחסון / עיבוד.
5. פלט.

כלומר, לפני שלב 3, החומר אינו בשל לכדי רמה תפקודית, כדי שאנו ניתן לו הגנה.

שנית, נימוק מרכזי, התומך במתן הגנה חוקית מיוחדת למידע ממוחשב, הוא הקושי לאתר את עצם ביצועה של פעילות עבריינית או מעוולת היכולה להתרחש באופן אלקטרוני. נימוק זה אינו מתקיים כאשר המידע המוגן אינו מבוטא בצורה אלקטרונית.