 |
 |
 |
 |
 |
|
טכנולוגיית ה- ISDN מבוססת כמו החיבור האנלוגי, על תשתית קווי הנחושת של רשת הטלפוניה. שלא כמו בחיבור האנלוגי, בטכנולוגיית ה - ISDN העברת האותות על קווי הטלפון מתבצע בצורה דיגיטלית, דבר המאפשר התגברות על רעשים וניצול מרבי של קו הטלפון עד למהירות גלישה של 128Kbps (למרות שבדרך כלל מוגבל השירות ל- 64Kbps). בארץ קווי ה- ISDN פועלים בתקן אירופי DSS1 EURO ISDN .
שיטת ה- ISDN פותחה כאשר ברבות הזמן היה צורך בהעברת נתונים בנפח ובקצב מהיר, היות ולפני כן החיבור היחידי שהיה קיים היה החיבור האנלוגי (עם מהירות מירבית של מודם 56K).
ישנם שני סוגי חיבור ל- ISDN:
BRI - Basic Rate Interface .1 : חיבור זה הינו חיבור ה- ISDN הנפוץ ביותר
ומיועד בעיקר למשתמש הביתי.
חיבור זה מורכב משני ערוצים מסוג B ברוחב פס של 64K וערוץ נוסף מסוג D
ברוחב פס של 16K.
משתמש BRI יכול להגיע למהירות חיבור של 128Kbps במידה וינצל את שני
הערוצים.
2. PRI - Primary Rate Interface: מיועד בדרך כלל לעסקים.
בארה"ב ויפן חיבור זה מורכב מ- 23 ערוצים מסוג B וערוץ נוסף
מסוג D, ומבוסס על תשתית מסוג T1.
באירופה החיבור מורכב מ- 30 ערוצים מסוג B וערוץ נוסף מסוג D,
ומבוסס על תשתית מסוג E1.
ההבדל בין המודם האנלוגי למודם ISDN הוא שעל המודם האנלוגי לבצע את ההמרה מאות אנלוגי לדיגיטלי בעוד שעם מודם ISDN, התקשורת היא דיגיטלית לכל אורך הדרך ואין המרה של modulator (איפנון) ו- demodulator (גילוי). זו הסיבה שארכיטקטורת כרטיס ISDN פשוטה יותר מזו של מודם אנלוגי.
כרטיס ISDN יכול להיות פנימי וחיצוני והוא גם נחשב ליקר (עולה בסביבות ה- 80$).
החיסרון בחיבור ל- ISDN הוא התשלום על אחזקת שני הקוים, ואם מתבצעת גלישה במהירות של 128 kbps יש צורך לשלם כפול על פעימות המונה.
נראה כי לא משתלם מבחינה כספית לבצע חיבור ל - ISDN, אך בכל זאת היו שהתחברו ל- ISDN. הסיבה לכך היא המהירות שמציע חיבור ה- ISDN, שבכל זאת היה מהיר יותר מהחיבור האנלוגי. מבחינת המשתמשים, זו היתה רק שאלה של זמן עד שיופיע החיבור לאינטרנט המהיר באמצעות ה- ADSL או הכבלים. זו הסיבה שבגללה ה- ISDN לא נחל הצלחה רבה.
גולשים מקוונים: 3