סעיף 6 דן בעורך "תוכנה מרושעת" (נגיף), שנועדה להזיק למחשב או לחומר מחשב. העובר על הוראת הסעיף – דינו 3 שנות מאסר. אין נפקא מינה אם זה מחשב מסוים או בלתי מסוים. אך כשאדם מעביר את הנגיף לאחר או מחדיר אותו שלא כדין במטרה להזיק או לשבש, דינו 5 שנות מאסר. הסעיף חוקק עקב הנזק המיוחד ורחב ההיקף של תופעת נגיפי המחשב. עבירה זו מתקיימת כבר בשלב ההכנה אף אם לא נגרם נזק. די בכוונה הנפשית להזיק בעצם עריכת התוכנה המרושעת. המחוקק רואה בהכנת "מטען חבלה" ויראלי כשלעצמו כעניין חמור. העברתו או החדרתו של הנגיף הופכים את העבירה לחמורה יותר.

מטרתו של סעיף 6 היא להתמודד עם תופעת הוירוסים ושאר התופעות המזיקות המתפשטות באופן עצמאי ברשת האינטרנט.

v      סעיף 6(א) דן ביצירת התוכנה המזיקה בלבד.

v      סעיף 6(ב) דן בהעברת התוכנה לאחר או החדרת תוכנה כאמור.

חמישה יסודות לסעיף 6(א):

1. העורך תוכנה: הסעיף נוקט בלשון "תוכנה" ולא וירוס, זאת כיוון שהמטרה הייתה תחולה רחבה גם לגבי תולעת וכדומה. בת.פ. 8243/97 (חיפה) מדינת ישראל נ' גיל פז, דינים שלום יז 302, קבע ביהמ"ש כי למרות שכותרת הסעיף מתייחסת רק ל"נגיף", תחולתו רחבה הרבה יותר, והיא כוללת בחובה גם תולעת, סוס טרויאני ו – Logic Bombs. חשוב לציין כי סעיף 3 אינו חל לגבי סעיף 6, זאת משום שהוא אינו פורש את תחולתו על "תוכנה" (בהגדרת "מידע").
2. מסגל אותה לגרום לנזק או שיבוש (פוטנציאל): מדובר בפוטנציאל הנזק של התוכנה. אין צורך להוכיח שהתוכנה גרמה לנזק בפועל. קרי, העבירה מתגבשת בשלב הכנת התוכנה.
3. למחשב או חומר מחשב בלתי מסוימים: המדובר בתוכנה המסוגלת לגרום לנזק להרבה מחשבים, אף אם מטרתו של עורך התוכנה הייתה לגרום לנזק למחשב מסוים. תוכנה שנועדה לפגוע רק במחשב ספציפי נכנסת לגדר סעיף 2(2) ולא לגדר סעיף 6(א).
4. לגרום לנזק או שיבוש (מטרה).

העונש: מאסר שלוש שנים.

סעיף 6(ב) – העברה והחדרה:

"המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים".