סעיף 2 לחוק דן ב"שיבוש או הפרעה למחשב או חומר מחשב". בקביעתה של עבירה זו, בא לביטוי מובהק מעמדו המיוחד של המחשב בחיי החברה והכלכלה. ההכרה בערך המיוחד של השימוש החופשי במחשב היא המצדיקה קביעת עבירה מרחיקת לכת זו. החוק מגן על שלימות המידע והתוכנה, ולכן גרימת שינוי או שיבוש חומר מחשב מהווה עתה עבירה. הגנה על שלימות המידע קיימת גם בשיטות אחרות, לעיתים בדין הכללי של עבירות הרכוש ולעיתים בחקיקה מיוחדת להגנת מידע.

דוגמא לשיבוש פעולתו של מחשב הינה החדרת וירוס או סוס טרויאני למחשב. הפרעה לשימוש במחשב הינה מונח רחב יותר, אשר לאור פסק הדין בעניין רפאלי, מתפרשת באופן רחב מאוד, ותכלול כמעט כל שינוי המתבצע ע"י החודר למחשב, אף אם שינוי זה לא הביא לנזק ממשי, ואף אם השינוי שיפר את פעולת המחשב.

בת"פ(ירושלים) 3813/99 מ"י נ' עודד רפאלי תק-של 2000(3), 853, אימץ ביהמ"ש פרשנות רחבה לסעיף 2. רפאלי התחבר למחשבי החברה הישנה בה עבד וכדי להסוות את חדירתו הוא מחק את קובץ ה – LOG  של השרת. בגין זאת הוגש נגדו כתב אישום. רפאלי טען כי המחיקה שעשה אינה המחיקה שהתכוון אליה הסעיף, מכיוון שהמחיקה נועדה אך להסוות את חדירתו, ולא הייתה זו המטרה לכשעצמה חדר למחשב. בנוסף טען כי החברה עצמה לא ראתה ב – LOG  חומר בעל חשיבות.

ביהמ"ש דחה את טענותיו. השופט טננבוים קבע כי מחיקת קובץ ה – LOG  מהווה עבירה לפי סעיף 2(2) לחוק. הסעיף מבקש לכלול מקרים בהם המחיקה או השינוי לא הביאו לנזק ממשי. לפיכך, אין צורך להוכיח נזק או שיבוש, אלא שעצם המחיקה והשינוי אסור לכשעצמם. כך אפילו אם המחיקה או השינוי משפרים את פעולת המחשב – הרי שזו עדיין עבירה. ביהמ"ש מוסיף ואומר כי פרשנות זו נכונה גם מבחינה ראייתית כי בתחום המחשבים קשה להוכיח לאחר המחיקה את הדברים שנמחקו.

בעקבות פנייתו של מר עפר שדות, הפסקה המדוברת בעניינו על עבירות בהן נחשד, הוסרו.   ל