החוק מגדיר שלושה סוגי חתימות אלקטרוניות:

1. חתימה אלקטרונית – סימן אלקטרוני שהוצמד למסר אלקטרוני.

אף שהחוק מתייחס לחתימה אלקטרונית רגילה, אין הוא מתייחס אליה אופרטיבית, ואין בו כל הוראות אפקטיביות המתייחסות אליה.

2. חתימה אלקטרונית מאובטחת.

חתימה אלקטרונית הנוצרת בידי תוכנה או חומרה שמתקיימים בה ארבעה תנאים: 1. ייחודית לבעל אמצעי החתימה; 2. מאפשרת זיהוי של בעל אמצעי החתימה; 3. הופקה באמצעי חתימה הנמצא בשליטתו הבלעדית של בעל החתימה; 4. מאפשרת זיהוי של שינוי שנעשה לאחר חתימת המסמך. מסר אלקטרוני, החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, יהיה קביל בכל הליך משפטי ויהווה ראיה לכאורה לכך שהחתימה היא של בעל החתימה וכי המסר האלקטרוני הוא שנחתם ע"י בעל החתימה.

3. חתימה אלקטרונית מאושרת – חתימה אלקטרונית מאובטחת המאושרת בידי גורם מאשר.

הגורם המאשר מנפיק תעודות אלקטרוניות, המאשרות כי החתימה שייכת לאדם מסוים. התעודה האלקטרונית מעניקה ביטחון נוסף למסחר ע"י כך שהצד המסתמך יודע כי בעל החתימה הזדהה בפני הגורם המאשר. באם חוק מסוים מעלה דרישת חתימה, דרישה זו תתמלא רק ע"י שימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת.