מכיל כניסה (שדה אורך/מצביע) עבור כל רשומה בגוש.

נשתמש במערך בגודל קבוע של שדות מצביעים לסימון הרשומות. כלומר במקום להצמיד לכל  רשומה שדה אורך בתחילתה (כמו בשיטה 2), נשים בתחילת כל הרשומות מערך עם מצביעים שמכילים את כתובות כל הרשומות.

יתרונות:   א) כמו בשיטה 2 (שיטה פשוטה, אין הגבלה על התווים ברשומה, אין צורך

                     לסרוק  את   כל הרשומה).

                ב) יש גישה ישירה לרשומה ספציפית, לפי המצביע במערך (כדי להגיע

                    לרשומה i ניגש למצביע i שיפנה אותנו ישר לרשומה).

חסרונות: א) יש הגבלה על אורך הרשומה (לפי גודל P).

                ב) מערך המצביעים הוא בגודל קבוע, לכן יכולה להתעורר בעיה במקרים   

                    קיצוניים:

                  אין מספיק כניסות (מצביעים במערך) אם הרשומות קצרות, או שיש יותר

                  מדי כניסות אם הרשומות ארוכות (יש בזבוז של מקום הכניסות כי אין

                  צורך בכולן).