SPX – Sequential Packet Exchange

זוהי גרסת Novell של פרוטוקול מנת הסדרה Xerox (SPP).

זהו פרוטוקול בשכבת התעבורה המספק שירות משלוח מנות עבור יישומי צד שלישי.

ביולי 1991 הקימה Novell את צוות פיתוח ה- SPX בכדי ליצור גרסה משופרת יותר של SPX הנקראת SPX II.

השיפורים העיקריים אשר סופקו ע"י SPX II מכילים ניצול של מנות גדולות יותר ויישום פרוטוקול חלונאות.

מבנה מנת SPX מוצגת בתרשים הבא:

SPX מבנה מנת

דגל בקרת חיבור

4 דגלים השולטים בגלישת הנתונים הדו כיוונית בחיבור SPX.

לדגלים אלו ערך של 1 כאשר הם קבועים וערך של 0 כאשר אינם קבועים.

ביט 4 – Eom – סוף ההודעה.

ביט 5 – Att – ביט תשומת לב, לא בשימוש ע"י SPX.

ביט 6 – Ack – דרוש אישור.

ביט 7 – Sys – בקרת תעבורה.

סוג זרם הנתונים

מגדיר את הנתונים אשר במנה:

0-253     -  התעלמות ע"י SPX.

254     -  סוף החיבור.

255     -  סוף אישור החיבור.

מזהה חיבור מקור

מספר בן 16 ביטים המוקצה ע"י ה- SPX לזהות את החיבור.

מזהה חיבור יעד

מספר סימוכין המשמש לזהות את סוף המטרה של חיבור התעבורה.

מספר סדרתי

 מספר בן 16 ביטים, מנוהל ע"י ה- SPX, המראה את מספר המנות שנשלחו.

מספר אישור

מספר בן 16 ביטים המראה את המנה הצפויה הבאה.

מספר הקצאה

מספר בן 16 ביטים המראה את מספר המנות שנשלחו אך טרם אושרו.

כותרת ה- SPX II היא כמו כותרת ה- SPX התואת למעלה, חוץ מההבדלים הבאים:

דגל בקרת חיבור:

ביט 2 – מו"מ על הגודל.

ביט 3 – סוג SPX II.

סוג זרם נתונים:

252 – בקשת שחרור מסודרת.

253 – אישור שחרור מסודר.

קיים גם שדה אישור מורחב נוסף בן 2 בתים בסוף.