פונג
למרות אי היכולת של מוצרו הראשון לתפוס את הציבור, חברת נטינג (Nutting Associates) מבקשת מבושנל שינסה לקלוע בעוד נסיון ביצירת משחק. אבל הוא לא מצליח להגיע להסכם הוגן עם ההנהלה ובושנל עוזב על מנת ליצור חברה משלו עם שותף – טד דבני (Ted Dabney). הכוונה שלהם היא לתכנן משחקים ואז לתת לחברה גדולה לייצר אותם. הון הסיכון ההתחלתי שלהם הוא 250$ מבושנל ו-250$ מדבני, הרווחים שלהם מחלל ממוחשב.
הם משיקים את החברה החדשה עם התוית הלא נוחה Syzygy, מונח מאסטרונומיה שפירושו כדוה"א, הירח והשמש ביישור מושלם. "תוכנן ע"י Syzygy" הופיע על התויות של חלל ממוחשב. אבל ההיסטוריה מודה לחברת הגג שבעצם רשמה את השם. אז בושנל בוחר שם מגו, משחק יפני שהוא נהנה לשחק.

למרות שבושנל רוצה באפקטי סאונד הבלתי אפשריים לאותה תקופה כמו קהל שואג, אלקורן משתמש בביפים וצפצופים שכבר קיימים במעגלי הסאונד של התקופה. וכאשר אלקורן מתאר את קול הכדור הפוגע במחבטים, הוא ללא כוונה מעניק את השם למשחק...פונג (Pong). הפנים האלקטרוני מורכב לחלוטין מרכיבים שלנו נראים מיושנים לחלוטין, לא היו שום שבבי מיקרומעבד אז. מוצר הטיפוחים הזה נוצר אך ורק למטרה אחת בלבד. לשחק פונג.
אחרי הרבה מאמץ והתחבטות על מהירות הכדור וכמה מהר הבקר יזיז את המחבט, אב טיפוס נבנה. ההוראות למשחק הארקייד השני בעולם אגדתיות בפשטותן: "המנע מלפספס את הכדור בשביל תוצאה גבוהה". המכונה נתפסת כקפיצת מדרגה. בושנל במהירות מתכנן להשאיר את פונג מאחור ולבנות משחק "אמיתי", יותר מתוחכם. הוא נוסע לשיקגו בשביל לנסות למכור את הקונספט של פונג לענק הפינבול בולי (Bally). באחת מהפאשלות התאגידיות הגדולות ביותר בהיסטוריה, הם מנפנפים אותו, ולגמרי טועים בהערכתם בפוטנציאל הגלום במשחקי הוידאו.

המשחק הוא להיט. מרוויח 100$ בשבוע במטבעות, 75$ יותר ממה שבושנל חזה. אטארי מוכרת 8,500 מכונות בשנה אחת, בזמן בו 2,000 משחקי פינבול נחשבים לפס יצור מוצלח. לקופסאות הפונג יש עלות יצור של 500$ ליחידה וכל יחידה כזו נמכרת ב-1200$. המשחק, בעצם, סוחב את החברה בשנתיים הבאות.
1973 רואה את תחילתה של מגמה שתעקוב אחרי התעשייה לנצח... שיטפון של חיקויים של משחק להיט. תריסרי חיקויים של פונג פורצים לשוק. כאשר בין היצרנים גם Nutting Associates, המעבידים הקודמים של בושנל. חלק מהוריאציות על הנושא כוללים:
Elepong - Taito | Hockey TV - Sega | Paddle Ball - Williams | Pong Tron - Sega |
Pong Tron II - Sega | Pro Hockey - Taito | Soccer - Taito | Super Soccer - Allied Leisure |
Tennis Tourney - Allied Leisure | TV Football - Chicago Coin | TV Ping Pong - Chicago Coin | TV Ping Pong - Amuntronics |
TV Table Tennis - PMC | TV Tennis - Chicago Coin | Winner - Midway |
ביחד עם כל החיקויים שאטארי מייצרת בעצמה:
Dr. PONG | Pin PONG | PONG Cocktail |
PONG Doubles | Puppy PONG | Quadrapong |
Rebound | Spike | Super PONG |
ההסתערות הזו של התחרות מפחידה את דבני והוא מוכר את החצי שלו בחברה לבושנל. אבל אטארי בבירור עומדת בראש השוק, ומרוויחה 3.2 מיליון דולר באותה שנה. תחרות חזקה יותר מגיעה עם המתחרה קי גיימס (Kee Games), שבראשה עומד ג'ו קינן (Joe Keenan). מספר עובדי אטארי מרכזיים עורקים אל קי, וב-1974 החברה משחררת את טנק (Tank), שתוכנן ע"י סקוט בריסטו (Scott Bristow). המשחק כולל שני טנקים שמתעמתים במבוך, בזמן שהם מנסים להמנע ממוקשים המפוזרים לאורכו. המשחק פורץ תחומים טכנולוגיים חדשים ע"י כך שהוא מכיל שבבי ROM שמחזיקים זיכרון גרפי. הם מאפשרים להציג דיוק מסובך יותר על המסך מהבלוקים הפשוטים של פונג. טנק נהיה הלהיט הגדול ביותר של 1974, ונחשף שקי היא חברה בת סודית של אטארי אשר נוסדה על מנת לעקוף שריד מתקופת הפינבול כאשר מפיצים דרשו זכויות בלעדיות על מוצרי חברה. ההצלחה האדירה של טנק הורגת את כל זה, מאחר שכל מפיץ רוצה לשים את ידיו על המוצר. קי ואטארי "מתמזגים" בחזרה לחברה אחת, עם ג'ו קינן כנשיא החברה. החברה ממשיכה עם שלושה המשכים לטנק, הכוללים ב-1977 את אולטרהטנק (UltraTank) המאפשר לשחקנים להילחם במחשב. יש גם גרסה מדהימה המאפשרת לשמונה שחקנים להתחרות אחד בשני.
משחקים אחרים שיוצרו ע"י אטארי תחת התוית של קי הם:
Elimination - 1973 | Formula K - 1974 | Spike - 1974 | Twin Racer - 1974 |
Crossfire - 1975 | Indy 800 - 1975 | Tank II - 1975 | Flyball - 1976 |
Quiz Show - 1976 | Sprint II - 1976 | Tank 8 - 1976 | Drag Race - 1977 |
Sprint 8 - 1977 | Super Bug - 1977 | Ultra Tank - 1978 |
ב-1974, עובדי אטארי בוב בראון (Bob Brown) והרולד לי (Harold Lee) מציעים גרסה ביתית של פונג, המסוגלת להתחבר לכל מערכת טלויזיה. לי, בראון ואלקורן מייצרים את המערכת. מעניקים לה את שם הקוד דרלין (Darlene) ומתחילים מסורת ארוכה של מחלקת התכנון של אטארי של נתינת שם למערכות ע"פ שמות של עמיתות לעבודה. אבל, קמעונאים קצת עצבניים בעקבות משך זמן החיים הקצר של מערכת המשחק אודיסיאה המבוססת טלויזיה של מגנבוקס והמערכת מתנוונת במעבדות אטארי.
ב-1975 הם סוגרים עסקה עם טום קווין (Tom Quinn), רוכש ראשי בשביל מוצרי ספורט בסירס (Sears). העסקה היא שהמערכת תמכר תחת התוית טלה-גיימס של סירס (Tele-Games). ההזמנה היא עבור 150,000 יחידות. לבושנל אין בכלל את המתקנים לייצור כ"כ הרבה יחידות בזמן בו סירס דורשת אותם. אז הוא מוציא הון סיכון מדן ולנטיין (Dan Valentine). הוא מקבל קו אשראי של 10 מיליון דולר בשביל התרחבות. עד חג המולד, לוח הבקרה הביתי פונג (שעולה 100$) נהיה המוצר הנמכר הגדול ביותר של סירס, עם דיווחים על אנשים המחכים מחוץ לחנות שעות בשביל להשיג אחד. ושוב, תריסרי יצרנים זורמים לתפוס נתח מהשוק, הפעם עם מספר אינסופי של גרסאות פונג ביתיות. כמעט כל המכשירים הללו מתבססים על המעגל "Pong-on-a-chip" החדש שפותח ע"י General Instruments, אבל הנהירה אחרי השבבים הללו היא כ"כ מאסיבית שרק קולקו (Coleco) מקבלת את המשלוח שלה בזמן לעונת חג המולד של 1976. השחרור של יחידת הוידאו טניס השולחן טלסטאר (Telstar), אשר נמכר בקמעונות במחצית המחיר מלוח הבקרה של אטארי , מגדיל את מכירות החברה ב-65%. עד 1975, אטארי מרוויחה שנתית 40 מיליון דולר, ומושכת את תשומת הלב של תאגיד ענק התקשורת תקשורות וורנר (Warner Communications). ב-1976, תחת לחץ מולנטיין, נולן בושנל מוכר את אטארי לוורנר עבור 28 מיליון דולר, עם ג'ו קינן כנשיא ובושנל מכניס לכיסו 16 מיליון דולר ואת התואר של מנכ"ל.
עם ההחדרה החדשה של הממון, אטארי מתחילה פיתוח על פרוייקט שיעשה מהפך בדרך בה אנשים משחקים משחקים. היא בקרוב תשגר את תעשיית משחקי הוידאו אל הזרם המרכזי ותעשה את השם אטארי לנמצא על שפתי כולם כמו קולה וקלינקס. קוד השם של הפרוייקט: סטלה (Stella).