זרם חשמלי
אם נצליח להביא לכך שהאלקטרונים החופשיים יזרמו בתנועה מכוונת ומסודרת לאורכו ששל תיל העשוי מחומר מוליך, נגרום לכך שלאורך התיל יזרום זרם חשמלי.
תנועת המטענים בתוך המוליך בכיוון מסוים יוצרים את זרם חשמלי.
כיוון הזרם מוגדר להיות בכיוון ההפוך לתנועת האלקטרונים החופשיים. כלומר מפוטנציאל גבוה לפוטנציאל נמוך.
קל לזכור זאת אם נדמיין את זרימת החשמל לזרימת המים – ממקום גבוה למקום נמוך.
נניח שהצלחנו, בדרך כלשהי לגרום לכך שבקצהו האחד של התיל יהיה ריכוז גבוה של אלקטרונים חופשיים ובצידו השני של התיל יהיה מחסור באלקטרונים חופשיים.
במצב כזה, הצד שיש בו יותר אלקטרונים חופשיים יהיה טעון במטען שלילי, והצד השני של התיל יהיה טעון במטען חיובי.
כתוצאה ממצב זה, תהיה משיכה בין שני הצדדים והאלקטרונים החופשיים ינועו מהצד ההטעון מטען שלילי אל הצד הטעון מטען חיובי, עד שהמטען יהיה שווה בין שני הקצוות.
ההגדרה הכמותית למושג זרם חשמלי היא –
כמות המטען החשמלי העוברת במוליך ביחידת זמן.
כלומר, מעבירים במוליך חתך, ומודדים את כמות המטען שעוברת בחתך במשך שניה אחת.
הזרם החשמלי מסומן באות I. על פי כמות המטען (Δq) שעובר בפרק זמן (Δt) נגדיר את הזרם I –
היחידה בה הזרם נמדד נקראת אמפר ומסומנת ב – A.
1 [A] מוגדר להיות מטען של 1 [C] שעובר במוליך במשך 1 [Sec] n.