על ידי העברה לתחום תדר של  5GHz ועל ידי שימוש באפנון של OFDM ,תקן ה-802.11a  מספק שני יתרונות עיקריים לעומת תקן 802.11b  .

הראשון הוא הגברת המהירות המרבית לכל ערוץ ( מ 11Mbps  ל- 54Mbps ) והשני הוא הגדלת המספר של ערוצים לא חופפים.

תחום ה- 5GHz ( הידוע גם בשם תחום UNII ) למעשה מורכב משלושה תת תחומים :

UNII1 (5.15-5.25 GHz) , , UNII2 (5.25-5.35 GHz)   UNII3 (5.725-5.825 GHz) .

עד 8 ערוצים שאינם חופפים זמינים כאשר UNII1 ו-UNII2 שניהם בשימוש,לעומת 3 בתחום של 2.4GHZ.

רוחב הפס הכולל הניתן להשגה בתחום ה-  5GHz גם כן גבוה יותר מתחום ה-  2.4GHz :

83.5MHz  לעומת  300MHz.

תקן ה- 802.11a המבוסס על WLAN יכול לתמוך במספר יותר גדול של משתמשים בו זמנית במהירות גבוהה  ללא האפשרות להתנגשות.

על אף יתרונות אלו באים  כמה ויתורים בכל הקשור להתאמה וטווח.

 מכיוון שהם פועלים בתחומי תדר שונים,מוצרי התקנים  - 802.11a ו  802.11b אינם מוצרים המתאימים אחד לשני.נקודת גישה  מתקן  802.11b ובתדר2.4GHz , למשל, לא תעבוד עם כרטיס רשת מתקן  802.11a ותדר5GHz . אף על פי כן, שני התקנים יכולים בודאי להתקיים יחדיו. למשל, משתמש   802.11a ומשתמש ו  802.11b,המשתמשים בנקודות גישה נפרדות והלקוחות של כל אחד מהם, מקושרים לאותה רשת מקומית, יכולים לפעול באותו חלל פיסי והם ישתפו משאבי רשת כוללים פס רחב וגישה לאינטרנט .