טכנולוגיית ה- GSM החלה להתפתח בשנת 1982 ובשנת 1991 החלה להיות בשימוש. זוהי מערכת לטלפונים סלולריים דיגיטליים הנמצאת בשימוש בעיקר באירופה ובחלקים נוספים בעולם, כאשר היא מבוססת על טכנולוגיית ה- TDMA.
כיום, GSM הינה הטכנולוגיה הנפוצה ביותר משלושת הטכנולוגיות של טלפונים דיגיטליים אלחוטיים (GSM, TDMA ו- CDMA).
GSM היא למעשה תקן של טלפונים אלחוטיים באירופה, כאשר ברשת ה- GSM יש למעלה מ- 850 מיליון משתמשים ב- 197 מדינות. מפעילים סלולריים שונים ברחבי העולם חתמו על הסכמי הנדידה ועל ידי כך מתאפשר למשתמשים לטייל בעולם במדינות שונות, מבלי להחליף טלפון סלולרי. זהו היתרון הטמון ברשת ה- GSM שחשוב לשמור על שיטה תיקנית אחת ולהתאים אליה את השרותים. חברת נוקיה וחברת אריקסון הן יצרניות ה- GSM המובילות בעולם.
ה- GSM פועלת בתדרים של 900MHz, 1800MHz, 1900MHz. שיטת העברת המידע ב- GSM היא על ידי הפיכת שיחות הטלפון שלנו לדיגיטליות, לאחר מכן הוא דחיסת ושליחת הנתונים בקשר מוצפן בערוץ תקשורת דו-כיווני. מנויי ה- GSM מזוהים על-ידי כרטיס חכם זעיר הנקרא (Subscriber Identity Module) SIM הממוקם בתוך הטלפון הסלולרי ומכיל נתוני זיהוי אודות המנוי ואלמנטים נדרשים לצורך הצפנת השיחה. ה- SIM מאפשר למשתמש להחליף מכשירים סלולריים על-די הוצאת הכרטיס מהמכשיר הישן והכנסתו למכשיר החדש, כאשר המספר נשאר זהה וכל הפרטים נשמרים.
1. High-Speed Circuit-Switched Data (HCSD).
2.
General Packet Radio System (GPRS).
3. Enhanced Data GSM Environment (EDGE).
4. Universal Mobile Telecommunications Service (UMTS).
המערכת זכתה מיד עם השקתה להצלחה אדירה, לא רק באירופה אלא גם באסיה, אפריקה, אוסטרליה ואחרי כמה שנים גם ביבשת אמריקה ששם קיימת גרסאת GSM בשם PCS1900.
בארץ הוקמה מערכת סלולרית בשיטת GSM על-ידי חברת פרטנר תקשורת (אורנג') בשנת 1995. בשנת 2001 הצטרפה חברת סלקום למפעילי ה- GSM בישראל עם הקמת רשת GSM במקביל לרשת ה- TDMA שסלקום הפעילה קודם לכן.