התקשורת בין מודם הכבלים בבית הלקוח אל ה- CMTS מתבצע בשני ערוצים נפרדים, ערוץ הלוך וערוץ חזור של 6MHz. הערוץ הלוך הוא הנתיב לשידור אותות RF מה-CMTS  אל כיוון בתי המשתמשים (download), והערוץ חזור הוא הנתיב לשידור אותות RF מבתי המשתמשים אל כיוון ה- CMTS (upload).

בערוץ הלוך (download) רק ה- CMTS משדר אותות אל כיוון המודמים ולכן לא קיימת התנגשות. לעומת זאת, בערוץ חזור (upload) כל מודם יכול לשדר לכיוון ה- CMTS, ולכן יכולות להיווצר התנגשויות בשידור האותות. הפתרון לבעיה זו הוא פרוטוקול לניהול הערוץ המשותף למודמים הרבים המחוברים אל ה- CMTS. הרעיון הוא לחלק את הערוץ חזור, הערוץ בו המודם משדר את האותות אל המוקד הראשי, לפרקי זמן קבועים (mini slot) הנמדדים במילישניות (miliseconds), כאשר בכל פרק זמן נקבע איזה מודם כבלים יכול לשדר. אם כן נשאלת השאלה, כיצד יודע כל מודם מתי זמנו לשדר?. הפתרון - בערוץ ההלוך (downstream) משודרת מפת הקצאות (PDU map) המתארת את השימוש בערוץ החזור עבור כל פרק זמן מסוים ביחס לכל מודם.

ה- CMTS יודע לבצע את הפעולות הבאות:

       להמיר אותות RF ל- Ethernet.

       לבצע Routing אל ספק האינטרנט (ISP) המתאים.

       לחלק את הסיגנל שמגיע אליו מהשטח.

תצורת החיבור בין מודם הכבלים בבית המנוי אל ספק האינטרנט עובר מספר תחנות. מודם המנוי מחובר באמצעות רשת ההפצה המקומי HFC (רשת HFC - Hybrid Fiber Coax נקראת כך משום שיש שימוש בכבלים המהווים שילוב בין סיב אופטי לכבל קואקסלי) אל ה- CMTS, כאשר פרוטוקול התקשורת בין המודם ל- CMTS הוא DOCSIS (Data-Over-Cable Service Interface Specifications). על ידי שימוש בכבל HFC ניתן לחבר בין 500 ל- 3,000 מנויי טלוויזיה בכבלים. החיבור מתבצע באמצעות מספר כבלים מרכזיים, המבוססים על סיב אופטי, המקשרים את חברת הכבלים לאזורי מגורים או שכונות. בסיום הסיב האופטי מחוברים כבלי הזנה מסוג כבלים קואקסאליים שמקושרים עד בתי מנויים. 

במידה והמודם מעוניין לשדר, הוא מחפש את תדר השידור של ה- CMTS. כשנמצא תדר השידור, המודם מתחיל בתהליך התקשרות שבו הוא משדר אות בערוץ חזור (מבצע uploading) אל ה- CMTS תוך כדי העלאת עוצמת התדר עד שהתדר מגיע ל-CMTS  בצורה תקינה. כאשר ה- CMTS מקבל אותות מהמודם, הוא ממיר אותות אלו למנות IP הנשלחות לנתב IP המנתב אותן אל האינטרנט. כל זאת מתבצע דרך רשת ה- SDH ועובר כמובן דרך ספק האינטרנט (ISP).

בקצה מוקצים לספקיות האינטרנט (ISP) מספר גורמים:

     1.  שרתים לניהול חשבונות וכניסות משתמשים.

     2.  DHCP - Dynamic Host Configuration Protocol: זהו שרת שמקצה ומנהל

          את כל כתובות ה- IP עבור כל המשתמשים המחוברים לאינטרנט בכבלים. ברגע

          של התחברות המודם מתקשר עם ה- DHCP ולפי ה- MAC הוא מקבל כתובת IP.

     3.  שרתי בקרה לפרוטוקול DOCSIS -  (Data Over Cable Service Interface

Specifications          ).

מודם הכבלים אינו מתרגם מאנלוגי לדיגיטלי, כמו המודם האנלוגי, אלא מקודד את המידע מאותות RF למידע דיגיטלי, על מנת שיוכל המחשב לעבד מידע זה.